רימון

בעת העתיקה התפשט הרימון מפרס, דרך הסהר הפורה, למצרים ולפיניקים שהפיצו אותו בכל מושבותיהם באגן הים התיכון.

בכל התרבויות הללו נחשב הרימון לפרי קדוש וציוריו נפוצו בעיטורי המקדשים.

המצרים נהגו לרקוח מקליפותיו תרופה נגד תולעי מעיים והניחו רימונים בתוך קברי מתיהם כצידה לעולם הבא.

הרימון נחשב לאחד משבעת המינים שהארץ נתברכה בהם : "ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ,ארץ זית שמן , ודבש" (דברים ח , ח).

בתרבות המקראית נחשב הרימון לסמל של חוכמה ושפע. התנ"ך מספר לנו שעמודי מקדש שלמה עוטרו בציורי רימונים ואף אפוד הכהנים קושט בו.

הרמב"ם מציין בין שאר תכונותיו של הרימון את יכולת איחוי הפצעים של קליפת הרימון: "והרפואה החותמת (סוגרת את הפצע)...כי היא המנגבת שטח הבשר, עד אשר נתדבק, ויקשהו, וינגבהו וישימהו שעומד במקום עור. וזה כגון עפצים לחים, קליפות רימון ואלואין(אלואוורה)".

מחקרים שונים מצביעים על כך שצריכה יומיומית של מיץ הרימון, תורמת להפחתת רמות הכולסטרול (LDL) בדם, להפחתת רמות לח"ד, שיפור זרימת הדם ללב, נסיגת טרשת עורקים והאטת תהליכי הזדקנות.

*פילינג פנים מרימונים:

מייבשים את הקליפות בצל, כותשים אותן לאבקה. על כל 3 כפות אבקה מוסיפים כף שמן פשתן . מורחים על הפנים ומעסים בעדינות את העור, משאירים כ-10 דקות ושוטפים.

*להאטת הזדקנות העור ,למרוח כל ערב מספר טיפות של שמן רימונים על הפנים ולעסות כ-דקה.

*לריפוי טבעי של טחורים:

מלאו צנצנת ברבע מתכולתה בקליפות רימון מיובשות, והשלימו את תכולתה בשמן זית. סגרו עם מכסה והמתינו שבועיים(כאשר בכל יום יש לנער את הצנצנת כשהיא מונחת על אדן החלון).לאחריהם השמן מוכן לשימוש. מרחו על המקום הפצוע אחרי יציאה ולפני השינה.